Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 64a
אֲבָל עוֹקְרִין עִמּוֹ, כְּדֵי לְמַעֵוטי אֶת הַתִּיפְלָה.
Traduction
but one may uproot diverse kinds with him, in order to reduce impropriety.
Rachi non traduit
אבל עוקרין. להשליכן לאיבוד ואע''ג דרוצה בקיומן שלא יעקרו מאליהן עד שיעקרם הוא:
סַבְרוּהָ: הָא מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: הַמְקַיֵּים בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה. דְּתַנְיָא: הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְחַפֶּה בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַמְקַיֵּים.
Traduction
The Sages initially assumed that in accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says that not only one who sows or grows diverse kinds, but even one who maintains diverse kinds, is flogged. As it is taught in a baraita: One who removes the weeds interfering with the growth of the plants or who covers up the seeds of diverse kinds with earth is flogged. Rabbi Akiva says: Even one who maintains them instead of actively uprooting them is flogged.
Rachi non traduit
סברוה. האי דקתני עוקרין:
אפילו לר' עקיבא דאמר המקיים בכלאים לוקה. דאם זרען אחר ובא זה ועשה להן סייג וגדר כדי לקיימן לוקה אלמא אסור להיות רוצה בקיומן:
המנכש והמחפה. לאחר זריעתן חופה עפר עליהן כדרך כל הזורעים:
לוקה. דהיינו נמי זורע דמה דרכו של זורע לצמוחי פירי מכוין הא נמי לצמוחי פירי מכוין:
Tossefoth non traduit
סברוה הא מני ר''ע היא. פירוש אפי' לר''ע דאי לרבנן לחודייהו מאי איריא עוקרין אפילו מקיימין נמי שרי אלא תנא עוקרין לד''ה ואפילו לר''ע וכן רישא דתניא אין עודרין לד''ה ואף לרבנן דאי לר''ע ליתני אין מקיימין וכ''ש אין עודרין:
רבי עקיבא אומר אף המקיים. פירש בקונט' שעשה להם סייג וגדר בקוצים כדי לקיימן ויפה כוון דהא פ''ב דמכות (דף כא:) מוכיח דר''ע אית ליה לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ודלא כפירוש הערוך שפירש מקיים בהנחה דכלאים ליגדל בתוך שדהו לוקה ואית ליה לאו שאין בו מעשה לוקין עליו וא''ת היאך ס''ד להוכיח בלעקור היה אסור אי לאו למעוטי תיפלה לפי שרוצה בקיומן כדי להשתכר מדאסר לקיים התם הוא עושה מעשה באיסור שעושה הגדר אבל הכא אין כאן מעשה כלל באיסור וי''ל דמ''מ מחשבתו משויא ליה מעשה כיון שהוא עושה מעשה לבסוף כשהוא עוקרה דודאי אם אינו עוקר אינו עובר כיון שאין עושה שום מעשה שיהא ניכר בו אבל עוקר מראה שרוצה במה שהוא ולכך היה אסור דדמי למקיים אי לאו טעמא דמעוטי תיפלה:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? אָמַר קְרָא: ''שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם'', אֵין לִי אֶלָּא זוֹרֵעַ, מְקַיֵּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא כִּלְאַיִם''.
Traduction
The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Akiva? The Gemara answers: The verse states: ''You shall not sow your field with diverse kinds of seed'' (Leviticus 19:19). I have derived only the case of one who sows. From where is it derived that one who maintains diverse kinds also receives lashes? The verse states: ''Not…diverse kinds of seed,'' indicating that there should not be diverse kinds in one’s field.
Rachi non traduit
ת''ל לא כלאים. כלאים דהרבעה קא דריש מדסמך כלאים דלא תרביע גבי שדה דרשינן (מו''ק דף ב:) כלאים שדך לא מדלא כתיב בהמתך לא תרביע כלאים ולא תזרע שדך כלאים ש''מ שדך אכלאים דלעיל נמי דרשינן ומשמע דמזהיר הכתוב שלא יהו כלאים בשדה ואילו עוקרין שרי למעוטי תיפלה אע''ג דרוצה בקיומן עד שיעקרם הוא ויטול שכרו:
וְאִילּוּ לְמַעוֹטֵי תִּיפְלָה — שְׁרֵי.
Traduction
The Gemara concludes its support for the opinion of Rav Naḥman: It is prohibited to maintain diverse kinds, but nevertheless, if one wishes to maintain diverse kinds temporarily in order to be paid for uprooting them, thereby reducing impropriety, it is permitted. Similarly, it is permitted for one to receive payment for breaking barrels of wine used for a libation.
לָא, הָא מַנִּי? רַבָּנַן הִיא.
Traduction
The Gemara rejects this explanation: No, in accordance with whose opinion is this baraita, which deems it permitted for one to uproot diverse kinds with a gentile? It is in accordance with the opinion of the Rabbis, who permit one to maintain diverse kinds, but prohibit one from maintaining wine used for a libation, so there is no proof from this baraita in support of Rav Naḥman’s opinion.
Rachi non traduit
רבנן הוא. דלא איכפת להו אי רוצה בקיומן אבל יין נסך דאסור להיות רוצה בקיומן דישראל מצוה לבטל עבודת כוכבים ותשמישיה אימר לך דאסור:
אִי רַבָּנַן, מַאי אִירְיָא עוֹקְרִין? אֲפִילּוּ קַיּוֹמֵי נָמֵי שַׁפִּיר דָּמֵי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּקָא עָבֵיד בְּחִנָּם, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לִיתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם אָסוּר.
Traduction
The Gemara asks: If the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, why does the tanna specifically permit uprooting with a gentile? Even maintaining the diverse kinds is permitted. The Gemara answers: Here we are dealing with a case where he performed the uprooting unpaid, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that giving an unpaid gift to a gentile is prohibited.
Rachi non traduit
ומאי איריא עוקרין. מדאצטריך למישרי עוקרין משמע דהא רוצה בקיומן דמיעוט תיפלה הוא שרי אבל קיום גמור אסור ואי רבנן אפי' קיום נמי שרי:
לעולם רבנן היא. והאי דאיצטריך למישרי עוקרין לאו משום איסור רוצה בקיומו אלא משום איסור מתנת חנם ור' יהודה היא דאמר בפ''ק (לעיל עבודה זרה כ.) אסור ליתן להם מתנת חנם ואשמעינן דלמעוטי תיפלה שפיר דמי:
ומקשינן ונהי נמי דרבי יהודה היא מדרבי יהודה דשרי איסור דידיה גבי מיעוט תיפלה נשמע לר''ע דשרי נמי איסור קיום משום מיעוט תיפלה וגבי יין נסך נמי משום מיעוט תיפלה שרי:
מִדְּרַבִּי יְהוּדָה נִשְׁמַע לְרַבִּי עֲקִיבָא, לָאו אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אָסוּר לִיתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם, אֲבָל לְמַעוֹטֵי תִּיפְלָה שַׁפִּיר דָּמֵי. לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: הַמְקַיֵּים בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה, לְמַעוֹטֵי תִּיפְלָה שַׁפִּיר דָּמֵי. וְתוּ לָא מִידִּי.
Traduction
The Gemara reasons that Rav Naḥman’s ruling can in any event be proven from this baraita: From the opinion of Rabbi Yehuda we may understand the halakha according to the opinion of Rabbi Akiva. Doesn’t Rabbi Yehuda say that it is prohibited to give a gentile an unpaid gift, but to reduce impropriety he holds that it is permitted to work with a gentile? The same can be said according to Rabbi Akiva as well: Although Rabbi Akiva says that one who maintains diverse kinds is flogged, he presumably holds that if the purpose is to reduce impropriety, it is permitted. The Gemara concludes: And nothing more is to be said on this matter.
Rachi non traduit
ותו. ליכא לאקשויי מיניה:
Tossefoth non traduit
מדרבי יהודה נשמע לר''ע. ה''ה דמרבי יהודה היה יכול להוכיח אלא בעי לאסוקי מילתיה על ר''ע דאיירי ביה:
הֲדוּר יָתְבִי וְקָמִבַּעְיָא לְהוּ: דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד גּוֹי, מַהוּ? מִי תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ בְּיַד גּוֹי, אוֹ לָא?
Traduction
§ Rav Naḥman, Ulla, Avimi bar Pappi, and Rabbi Ḥiyya bar Ami were sitting again and a dilemma was raised before them: With regard to the proceeds from the sale of an object of idol worship that are in the possession of a gentile, who sold the object to another, what is the halakha? Does the object of idol worship transfer its forbidden status to the money that is in the possession of a gentile, as it would to money in the possession of a Jew, or not?
Rachi non traduit
דמי עבודת כוכבים. עובד כוכבים שמוכר עבודת כוכבים דמיהן מה הן בהנאה:
אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: מִסְתַּבְּרָא דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד גּוֹי מוּתָּרִין, מִדְּהָנְהוּ דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ זַבִּינוּ כֹּל מָה דְּאִית לְכוּ, וְתוּ אִיתְגַּיַּירוּ.
Traduction
Rav Naḥman said to them: It stands to reason that the proceeds from the sale of an object of idol worship in the possession of a gentile are permitted. This may be proven from certain gentiles who came before Rabba bar Avuh to convert. Rabba bar Avuh said to them: Go sell everything that you have, including your objects of idol worship, and then come back to me to convert.
Rachi non traduit
ותו איתגיירו. בואו והתגיירו דלאחר שתתגיירו אסור למכור לכם עבודת כוכבים שבידכם. אלמא כי מזבין ליה בהיותו עובד כוכבים שרי לאתהנויי בה כשהוא גר:
Tossefoth non traduit
מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין. ונראה הטעם כי מה שעבודת כוכבים תופסת דמיה משום דכתיב והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו כמוהו ובישראל דוקא נאמר ולא לבני נח והא דאסרינן לעיל בפ''ק (עבודה זרה דף יב. ושם ד''ה דכוותה) דמי עבודת כוכבים היינו כשדעתו לקנות מן הדמים עבודת כוכבים אבל כשבא להתגייר או לפרוע חובו מותר:

זבינו כל מאי דאית לכו ותו וכו'. ומה שלא היה אומר להם לבטלה בשבירה ויוכלו למוכרה בגרות לפי שהיה דעתם למוכרה שלימה ביוקר לעובדיה והא דאמרינן לעיל פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נג.) מכרה לעובדיה לא בטלה שאני הכא כיון דדעתייהו לאיגיורי אינם חוששין בה ובטלה ולא הוו דמי עבודת כוכבים:
מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד גּוֹי מוּתָּרִין. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּדַעְתֵּיהּ לְאִיגַּיּוֹרֵי — וַדַּאי בַּטְּלַהּ!
Traduction
What is the reason he gave this advice? Isn’t it because he maintains that the proceeds from the sale of an object of idol worship in the possession of a gentile are permitted, and therefore he suggested they sell the objects of idol worship so they could derive benefit from the money after they converted? The Gemara rejects this proof: But perhaps it is different there, as since their intention is to convert, they certainly revoked the idolatrous status of these objects, and when they sold them they were selling permitted items.
Rachi non traduit
בטלו להו מקודם. ועובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים הלכך דמיה מותרין דהא בטלו:
Tossefoth non traduit
ודלמא שאני התם כיון דדעתייהו לאיגיורי ודאי מבטל להו. הקשה הרב רבי אלחנן תינח עבודת כוכבים דשייך בה ביטול היו יכולין למכור והיו הדמים מותרין אלא מיין נסך דלא שייך בה ביטול ואפילו הכי קאמר להו זבינו כל מה דאית לכו ואם כן תפשוט בעיין דהא משמע מתוך הברייתא דישראל שנושה בעובד כוכבים שמזכיר עבודת כוכבים ואביא לך יין נסך ואביא לך אלמא דין אחד לשניהם והשתא ליכא למתלי טעם ההיתר משום ביטול דהא ביין נסך לא שייך ביטול י''ל דלעולם היה פשוט להן היתר יין נסך יותר מדמי עבודת כוכבים דחמירא איסורא:
אֶלָּא מֵהָכָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בְּגוֹי מָנֶה, וּמָכַר עֲבוֹדָה זָרָה וְהֵבִיא לוֹ, יֵין נֶסֶךְ וְהֵבִיא לוֹ — מוּתָּר, אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ''הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְכּוֹר עֲבוֹדָה זָרָה וְאָבִיא לָךְ'', ''יֵין נֶסֶךְ וְאָבִיא לָךְ'' — אָסוּר.
Traduction
Rather, proof may be brought from here, as it is taught in a baraita: In the case of a Jew who was a creditor to a gentile for the amount of one hundred dinars, and the gentile sold an object of idol worship and from the proceeds brought him the payment of the debt, or sold wine used for a libation and from the proceeds brought him the payment of the debt, the money is permitted. But if the gentile said to him: Wait for me until I sell an object of idol worship and from the proceeds I will bring you the payment of the debt, or: Wait until I sell wine used for a libation and from the proceeds I will bring you the payment of the debt, this money is forbidden. This proves that the proceeds of an object of idol worship in the possession of a gentile are permitted.
Rachi non traduit
מותר. אלמא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר:
Tossefoth non traduit
אבל אם אמר לו המתן ואביא לך אסור. רבינו יצחק היה מדקדק מזה הלשון המתן לי כלומר אינך יכול ליפרע ממקום אחר וצריך אתה להמתין עד שאמכור אז הוא ודאי אסור דרוצה הוא בקיומו כגון שאין לו ערב ממנו ואף אין לו נכסים אחרים שיכול ליקח חובו מיד עליהם אבל אם יש לו ערב או שיכול ליפרע ממקום אחר אין אמירתו של עובד כוכבים מועלת כלום דאם לא כן כל עובד כוכבים יוכל להפקיע חובו מיד ישראל:
מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: סֵיפָא, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ כִּי רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ.
Traduction
The Gemara asks: What is different in the first clause that it is permitted, and what is different in the latter clause that it is forbidden? Rav Sheshet said: In the latter clause the proceeds are forbidden because the Jew desires the preservation of the object of idol worship or wine used for a libation, since he knows that the gentile must sell it in order to repay the debt.
Rachi non traduit
מאי שנא רישא כו'. בעיין איפשוט מיהו מתני' היכי מיתרצא:
מפני שרוצה בקיומה. עד שימכרנה העובד כוכבים:
וְכִי רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ כְּהַאי גַּוְונָא מִי אֲסִיר? וְהָתְנַן: גֵּר וְגוֹי שֶׁיָּרְשׁוּ אֲבִיהֶן גּוֹי, גֵּר יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: ''טוֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת'', ''טוֹל אַתָּה יֵין נֶסֶךְ וַאֲנִי פֵּירוֹת''; אִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר — אָסוּר.
Traduction
The Gemara asks: And if he desires its preservation in a case like this, is the money forbidden? But didn’t we learn in a mishna (Demai 6:10): In the case of a convert and a gentile who inherited from their gentile father, the convert can say to his gentile brother: You take the objects of idol worship and I will take the money, or: You take the wine used for a libation and I will take the produce; but if they make this exchange after the property came into the possession of the convert, it is forbidden.
Rachi non traduit
טול אתה עבודת כוכבים. אלמא דגר רוצה בקיומה שלא תשתבר עד שיטול מידו כנגדה מותר:
אָמַר רָבָא בַּר עוּלָּא: מַתְנִיתִין בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַמִּתְחַלֶּקֶת לְפִי שְׁבָרֶיהָ.
Traduction
Rava bar Ulla said: The ruling of the mishna is stated with regard to an object of idol worship whose value can be distributed among its shards, i.e., even if it were broken to pieces its value would remain, so the convert does not desire its preservation.
Rachi non traduit
המתחלקת לפי שבריה. של זהב או של כסף שאם תשבר יחלקוה לשברים דלא איכפת לגר בשבירתה:
תִּינַח עֲבוֹדָה זָרָה, יֵין נֶסֶךְ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? בְּחֶרֶס הַדְרְיָינִי.
Traduction
The Gemara asks: This resolution works out well in the case of objects of idol worship, but with regard to wine used for a libation, what is there to say? There is no situation in which the convert does not desire the preservation of the wine until the exchange. The Gemara answers: The ruling of the mishna is stated with regard to Hadrianic earthenware permeated with wine used for a libation. Since the wine can be extracted by soaking the earthenware in water, the convert does not desire that the vessel remain intact.
Rachi non traduit
יין נסך מאי איכא למימר. הא ודאי אם ישתבר יאבד וקתני טול אתה יין ואני פירות:
בחרס הדרייני. דלא איכפת לן דהיין בלוע בתוכו ופולטו כששורהו במים:
וַהֲלֹא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ, שֶׁלֹּא יִגָּנֵובוּ וְשֶׁלֹּא יֵאָבֵדוּ! אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: יְרוּשַּׁת הַגֵּר קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי יְרוּשַּׁת הַגֵּר, דְּאַקִּילוּ בַּהּ רַבָּנַן, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַחְזוֹר לְקִלְקוּלוֹ.
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t he desire its preservation in the sense that it should not be stolen or lost? Rather, Rav Pappa said that there is a different resolution: You say there is a difficulty from the case of the inheritance of a convert? The inheritance of a convert is different, as the Sages were lenient with regard to it, as a rabbinic decree, lest he return to his corrupted ways if it were prohibited for him to inherit property from his father. In the case of one who is not a convert and desires the preservation of an object of idol worship, it is prohibited for him to profit from it.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source